נידונות לאבטלה: נשות ירושלים המזרחית במאבק להשתלבות בשוק העבודה

לשכת התעסוקה במזרח ירושלים, מאי 2017

אנו שמחים להגיש לכם דו"ח חדש של ארגון העובדים מען. דו"ח זה מספר את סיפורן של נשים אשר נראה כאילו המערכת גזרה את דינן לאבטלה – אך הן כופרות בגזר הדין. הדו"ח אוסף לראשונה נתונים ממקורות מגוונים ומצייר תמונה שלא הועמדה באופן הזה מעולם, תמונה המשרטטת מציאות של עוני קיצוני והדרה של נשים פלסטיניות תושבות ירושלים המזרחית משוק העבודה. הדו"ח עושה שילוב ייחודי בין נתונים סטטיסטיים וסיפורי חיים של נשים המבקשות להשתלב בשוק העבודה אך נתקלות בחסמים קשים. התוצאה הקשה והמדאיגה של העדר ההזדמנויות לקידום תעסוקתי וכלכלי שהדו"ח מתאר, היא מצב שבו רק 13% מהנשים בגיל העבודה מצליחות להשתלב בכוח העבודה, והעוני של משפחותיהן וילדיהן מונצח ומעמיק את הנחיתות שלהן בחברה. ארגון מען מפרסם את הדו"ח כדי לעורר מודעות בקרב נשים פלסטיניות בירושלים וגורמי חברה אזרחית הפועלים בתחום, ולייצר שיתופים ופעילות לשינוי המצב. אנו מקווים שהדו"ח הזה יעורר את הגורמים הממונים במשרדי הממשלה, בעירייה ובמסדרונות הכנסת לנקוט בצעדים נחושים לשינוי המצב. אנו מאמינים ששילוב נשים פלסטיניות בשוק העבודה הוא תנאי בסיסי להוצאתן ולהוצאת משפחותיהן מהעוני המחפיר שבו הן מצויות ולשינוי משמעותי בתנאי החיים בירושלים המזרחית.

לדוח המלא

תקציר

315,900 הפלסטינים, תושבי ותושבות ירושלים המזרחית, חיים במרכזו של סכסוך אלים שראשיתו בכיבוש העיר המזרחית בשנת 1967 וסיפוח שטחהּ לישראל. מאז חיה החברה הפלסטינית בעיר במציאות חברתית וכלכלית הרת אסון אשר הולכת ומחמירה. אחת הסוגיות המושתקות והקשות במציאות זאת נוגעת לחייהן ומעמדן של הנשים, הנדונות  לאבטלה, עוני ואובדן שליטה בחייהן.

במשך העשור האחרון נע ממוצע המועסקות מקרב נשות ירושלים המזרחית סביב  ה-12%. על פי שנתון ירושלים לחקר ישראל לשנת 2017 (המודד את שנת 2015) שפורסם לאחר כתיבת הדו"ח, היקף המועסקות עומד על 13%.

בתקופה זו זינקה תחולת העוני בקיצוניות. בין השנים  2008 ל-2014, זינקה תחולת העוני לנפש ב- 17%, מ- 65% ל- 82%. עיקרו של הזינוק בתחולת העוני, 23%, חל דווקא בקרב משפחות  ממוצעות בעלות חמש נפשות וראש משפחה עובד,  מ- 66%  ל- 89%.

תנאי הכניסה לשוק העבודה בעבור נשים פלסטיניות הם רכישת השכלה על תיכונית לפחות. אולם בשל תנאי מערכת החינוך בעיר, רובן המכריע של נשות ירושלים המזרחית לא יזכה להשכלה מתאימה:  70% מהנשים בגיל העבודה אינן מחזיקות בהשכלה תיכונית ומעלה, וחמור מכך, 43.9% מהן כלל לא סיימו 12 שנות לימוד.

במקרים רבים נשים הנכנסות לשוק העבודה נדרשות לעבוד בעבודות פיסיות קשות ובתנאים פוגעניים וארעיים. עבודה כזו איננה רק משפילה, אלא מנציחה את הישארותן של העובדות במעגל העוני. גם בתוך הקבוצה של נשים המועסקות במערכת החינוך, הבריאות והסיעוד, אנו מוצאים תופעות ממוסדות של תעסוקה פוגענית בוטה.

פעילות השטח של ארגון העובדים מען, והיכרות עם פעילותם של ארגונים וקבוצות נשים נוספות, מצביעה על מגמה גוברת והולכת של נשים הנלחמות להשתלב בשוק העבודה. דוגמא לכך הם נתוני מרכז ריאן להכוון תעסוקתי הממוקם בשועפט: 75% מהנרשמות למרכז הינן נשים (750 מתוך 1,000), אלא שהביקוש לעבודה לא מגיע לידי מימוש ראוי בשל העדר משרות, ולכן אחוזי ההשמה לנשים עומדים על 26% בלבד. (יש לציין כי כלל המשתתפות במרכז משתתפות באופן וולונטרי).

מדו"חות של פעילות רבת שנים של ארגון העובדים מען במזרח ירושלים המוגובים בנתונים סטטיסטיים,  עולה שחסמים רבים בולמים את יכולתן של נשים להיקלט בעבודה. בנוסף להשכלה רעועה, נציין מחסור כרוני במסגרות לילדים בגיל הרך; ניתוק של תשתיות תחבורתיות; חומת ההפרדה הכולאת מאחוריה שליש מתושבי העיר (כ-100 אלף תושבים פלסטינים); העדר שליטה בשפה העברית; ועד לנקודת הקצה – מפגש עם מעסיק פוגעני וארעי. דו"ח זה מספר את סיפורן של נשים אשר נראה כאילו המערכת גזרה את דינן לאבטלה – אך הן כופרות בגזר הדין.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter

עמודים: 1 2