ביקורת חריפה מופנית בימים אלו לנסיכות קטר המארחת את משחקי המונדיאל. עיקר הביקורת מופנה ליחס המחפיר של קטר למהגרי עבודה שהועסקו בעשור האחרון בבניית האצטדיונים החדישים.
מיליון עובדי בניין הגיעו לקטר מכל רחבי אסיה ואפריקה כדי לבנות את מתקני המונדיאל. עובדים אלו אולצו לחתום על חוזים דרקוניים ושילמו קפאלה (דמי תיווך) של אלפי דולרים באופן שיצר תלות מוחלטת שלהם במעסיקם בשיטת עבודה שמוגדרת ככבילה (Bonded Labour). זאת בנוסף לכך שעל פי הגארדיאן, 6,500 עובדים נהרגו בתאונות ובשל תנאי עבודה לא ראויים.
לפי פרופ' נטאשה אסכאנדר מ- NYU, הרפורמה שהנהיגה קטר בשנת 2017 לא שינתה באופן מהותי את המצב והניצול הקיצוני של העובדים ממשיך עד היום.
בישראל מועסקים כיום כ-200 אלף עובדים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, וגם הם כבולים למעסיקיהם ורבים מהם נאלצים לשלם דמי תיווך אסטרונומיים. רשויות הביטחון מתרצות את הצורך להשאיר את ההיתרים בשליטה של הקבלנים, ברצון לייצר פיקוח על כל עובד שנכנס לישראל. בפועל הסחר העברייני בהיתרים יוצר מצב בו 70 אלף עובדים אינם מכירים כלל את המעסיק הרשמי שלהם – הם מחזיקים היתר על שמו אבל עובדים "בשחור" אצל מעסיקים מזדמנים.
כשברור שהרציונל הביטחוני לא מתקיים כאן, כל מה שנשאר הוא שיטה מושחתת ונצלנית שמאפשרת לקבלנים עבריינים להתעשר, וגורמת להתעמרות תמידית בעובדים.
מען קורא לתת לעובדים הפלסטינים "גרין קארד" – היתר עבודה על שמם – שישים קץ לסחר העברייני בהיתרים ויחסל את הכבילה שלהם.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.