קבלן משנה: "מקסימום הוא יפול וימות, ואז נלך ביחד לבית האבלים לנחם את משפחתו"
נביה הוא מנהל עבודה באתר בניין רציני מזה שנתיים, לאחר שקיבל הסמכה. הוא מבקש להשאר בעילום שם ומתלבט אם בכלל לדבר. "אם ידעו שדברתי, אפוטר בו ביום" הוא אומר, אבל למרות החשש הוא לא יכול להתאפק. הכאב והתסכול על כך שאין לו כמנהל עבודה שום אמצעי לעצור את ההרוג הבא טורדים את שנתו. להלן המונולוג שלו כפי שנרשם בפנקסי.
"אתמול, למשל, עליתי לקומה הרביעית וראיתי פועל של אחד מקבלני המשנה עומד על מרפסת פתוחה ללא מעקה, ומתכופף למטה כדי לבצע עבודה. צעקתי עליו שירתם מייד או שיתקין מעקה. הפועל הפנה אותי לקבלן שלו והמשיך לעבוד. כאשר גערתי בקבלן על הרשלנות הפושעת של העובדים שלו הוא ענה, 'אל תדאג, מקסימום הוא יפול וימות ואז נלך ביחד לבית האבלים לנחם את משפחתו.' תגיד זה נורמלי שמתייחסים כך לבני אדם? אני לא יכול להרגע מהתשובה הזו, היא מזעזעת אותי. הקבלן התייחס לפועל כמו אל כסא שאפשר להחליף, לחיים שלו אין כל ערך בעיניו. ומה שמתסכל אותי לא פחות, זה שהפועל גם הוא לא מתקומם וממשיך לעבוד בתנאים שמסכנים את חייו."
"כמה ימים לפני כן התקשרתי לקבלן הפיגומים והזמנתי תמיכות ומעקות לפיגום. כבר למחרת קיבלתי שיחת טלפון מהיזם, שהודיע לי שההזמנה בוטלה. היזם הבהיר לי שאין צורך בזה. אני אחראי על יותר מ-60 עובדים שמועסקים בשטח על ידי שלושה קבלני משנה, שאין להם שום מודעות או אכפתיות לסכנות שאורבות לפועלי הבניין. וכשאני מנסה לדבר עם הפועלים הם לא מתייחסים אלי."
"אני לא ישן בלילות מהחרדה מתאונה שתפגע בעובדים שתחת אחריותי. האבסורד הוא שלפי החוק מי שאחראי לבטיחות באתר הוא מנהל העבודה. אלא שבפועל אני חסר סמכויות ותלוי לחלוטין ביזם ובמנהל הפרוייקט. אם אני אחראי על הבטיחות, אני צריך את הסמכות לקבוע מה קורה באתר. כיום המצב הוא, שאם מנהל הפרויקט ידע שעצרתי עבודה של קבלן בגלל עובדים שהגיעו ללא אישור או ללא נעליים וכובעים מתאימים, או שדיווחתי לתקשורת, הוא יסלק אותי מייד, ויביא במקומי מנהל עבודה שישתף איתו פעולה."
"כשאני פונה ליזם או למנהל פרוייקט, ודורש שיאפשרו לי לעצור עבודה של קבלן שמסכן את חיי הפועלים שלו, אני זוכה לכתף קרה. אף אחד לא מוכן לעכב עבודה, שלא לדבר על להפסיק עבודה, בגלל בטיחות. הכל כסף, כסף, כסף. הרי אם חס וחלילה תהיה תאונה קשה והעבודה תעצר ליומיים, זה יעלה לו עשרות אלפי שקלים. כל שעת עבודה אבודה שווה להערכתי 5,000 ₪. מצד שני, הם אדישים לסכנות כי המדינה האחראית על הפיקוח גם היא אדישה לחיי העובדים. אני עובד באתר הזה שנתיים, ולא ראיתי פקח אפילו פעם אחת. האם המדינה לא מבינה שעובד פצוע או הרוג יעלה לביטוח הלאומי מאות אלפי שקלים? למה המדינה לא משקיעה בשיפור הבטיחות והפיקוח?
"חייבים לערוך שינוי שורשי בנושא האחריות על הבטיחות. צריך להרחיק מהשטח קבלנים שלא מצייתים להוראות הבטיחות. רק הלחץ הכלכלי מהווה איום עליהם. בתנאים הקיימים, מנהלי עבודה לא יכולים להיות אחראים על בטיחותם וחייהם של עובדיהם".
