יום האשה: נשים קולעות עתיד משותף

העשיה המשותפת מחברת אותנו ברובדים שבהן כולנו שוות

מי שנכנסו למרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל בכפר כנא ביום שבת ה-4.3 התרשמו ממחזה בלתי רגיל: כחמישים נשים ערביות ויהודיות, חלקן חברות ארגון העובדים מען, וסינדיאנת הגליל, וחלקן מהציבור הרחב, ישבו על שרפרפים קטנים כשהן עוסקות בקליעה בנצרים ובסנסני תמרים. ראשים מתקרבים בהתייעצות, ראשים מורכנים בריכוז במלאכה, חילופי מבטים ושיחות, ופנים מחייכות עם המוצר המוגמר ביד. לפתוח אירוע לציון יום האשה הבינלאומי בסדנת קליעה זוהי חוויה מהנה המאפשרת מגע ישיר בין נשים שאינן נפגשות בדרך כלל.

המורה איסמהאן אבו הילאל, מימין, בסדנא למתחילות

משמאל חלי לוגסי ג'רבי, מלמדת קליעה בסנסני תמרים

 

 

 

על מלאכת הקליעה נצחו חלי ג'רבי לוגסי שמלמדת קבוצת קולעות יהודיות וערביות במרכז המבקרים בסיוע תלמידתה מרים מנזל, ואיסמהאן אבו הילאל מערערה, קולעת מקצועית ומורה, שאת ראשית דרכה עשתה גם היא בסינדיאנה לפני כעשור. בין הנשים היו 2 קבוצות מבאקה אל-גרביה וממזרח ירושלים הקשורות לפרויקט הנשים של ארגון העובדים מען, ונשים ערביות ויהודיות שהגיעו מיישובי הגליל. "גם אני מגיעה מתחום של אמנות", אמרה הציירת עדנה בן צבי, מטבעון. "השפה של אמנות היא שפה בינלאומית שמחברת בין נשים מרקע שונה. קלעתי בסיס נצרים קטלני, ודברתי עם נשים ערביות בעיקר באמצעות הידיים, כדי להתגבר על מכשול השפה, אבל העשייה המשותפת מחברת אותנו ברבדים שבהן כולנו שוות."

האמנית סיגלית לנדאו מסבירה את מיצג הוידאו-ארט "הפתרון האינסופי"

עם סיום הקליעה ריתקה האמנית הרב תחומית סיגלית לנדאו את הנשים בשיחה על האמנות שהיא מייצרת בים המלח. העובדה שלאחרונה היא החלה לפסל סלים במלח יצרה חיבור מיידי בינה לבין הקולעות. לנדאו החלה בהסבר של מיצג הוידאו-ארט "הפתרון האינסופי", שבו רואים שבלול ענק המורכב מ- 500 אבטיחים הקשורים בחבל וצפים בים המלח, נפרם אט אט, כאשר האמנית העירומה צפה בין האבטיחים הקשורים בפקעת. היא סיפרה כיצד צולם הוידאו, ומדוע בחרה באבטיח האדום והמתוק כניגודו של ים המוות המלוח. היא המשיכה לספר על הקשר שלה כירושלמית לים המלח, על הקושי והייחודיות של פיסול במלח שחייב להיעשות דווקא בחום הקשה שבין יולי לאוגוסט, והציגה את הדגמים המרהיבים והעמידים שהמלח יוצר בחפצים, ממחבט שטיחים ועד שמלה שחורה שהמלח הפך לשמלת כלה מרהיבה שמשקלה 200 קילו. לנדאו, אמנית בעלת שם, תורמת מזה שנים רבות לתערוכת המכירה "לחם ושושנים", שהכנסותיה מוקדשות להעצמה כלכלית של נשים ערביות באמצעות פרויקטים של ארגון העובדים מען ועמותת סינדיאנת הגליל. השנה היא תרמה לתערוכה סלסלה קלועה מגבישי מלח.

סלסלה קלועה, גבישי קרנוליט, ים המלח. תרומתה של לנדאו ל"לחם ושושנים 11"

נשים ממזרח ירושלים התרשמו מאוד מלנדאו. את ים המלח הן מרבות לבקר, ומעולם לא חשבו עליו בהקשר של יצירה. הן התפלאו מהדמיון, היצירתיות והתעוזה של היצירה של לנדאו. עביר מוואסי מקבוצת ההעצמה של פרויקט נשים וחקלאות של ארגון העובדים מען בבאקה אל-גרביה אמרה שהיא חשה הזדהות עם לנדאו בגלל המאמץ הפיזי האדיר שלה ליצור אמנות במקום כמו ים המלח ובשיא הקיץ. "היא עודדה אותי, וגרמה לי להבין שלמאמץ הפיזי יש תוצאה וחייבים להחזיק מעמד, גם אם מדובר בעבודה קשה בחקלאות או בניקיון ולא ביצירה אמנותית".

לאחר ארוחה נפתח הפרק שסיכם את היום, פנל דוברות שהציג נשים ערביות חזקות ומודעות, הפועלות לשינוי מעמד האשה בחברה הערבית, אינן חוששות לקלוע חיצי ביקורת נגד השמרנות והקיפאון, ומצד שני נאבקות למען שוויון בין יהודים וערבים. בין לבין הנעימו בשירתן הזמרות דיאן קפלן ומירה עילבוני מלהקת "3 נשים 3 שפות אם", ששרו בערבית, עברית ואנגלית.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3 4