כך לא בונים שוויון הזדמנויות

מבחן שיזם ארגון OECD חושף את קרביה של החברה הישראלית. המבחן גילה שתי עובדות שצריכות להדיר שנה מעינינו. הראשונה ידועה זה מכבר: ישראל היא חברה מקוטבת באופן קיצוני בין מיעוט (30%) שיכולותיו משתוות לאלו של תושבי מדינות מתועשות ומתקדמות, ובין רוב המתקשה בהתמצאות בעולם המחשב, המתמטיקה ובהבנת טקסטים, מיומנויות שבלעדיהן קשה עד בלתי אפשרי להשתלב בשוק העבודה המודרני. קבוצת רוב זו המקיפה כ- 70% מהבוגרים בישראל כוללת תושבי פריפריה, ערבים, חרדים ובכלל מי שנולד למשפחות עניות וחסרות השכלה. בנוסף עולה מהמחקר שיש קשר ישיר בין הרקע הסוציו אקונומי והתרבותי ובין הסיכוי לעלות בסולם המעמדי – קרי מי שנולד להורים חסרי השכלה ישנה הסתברות גבוהה שישתייך גם הוא לקבוצה שאינה משתלבת.

גרף למאמר על סקר מיומנויות

הסקר מראה מצד שמאל את הפיגור של ישראל במבחני המיומנות בקריאת טקסטים ובחשבון מצד ימין ניתן לראות כי רמת המיומנות של ישראלים יהודים בשני התחומים דומה לממוצע של מדינות OECD בעוד שרמת המיומנות של האזרחים הערביים נמוכה בהרבה

מבחן המיומנויות הבינלאומי PIAAC * שנערך במקביל ב-30 מדינות בשנים 2014 ו-2015 נערך בישראל בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. בראש צוות ההיגוי הישראלי של התכנית עמד ד"ר עדו גל מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. במסגרת הסקר נערכו ראיונות למדגם מייצג של 5530 אזרחים ישראלים (אלו נבחנו בשפות האם שלהם – עברית ערבית ורוסית – בבתיהם). המרואיינים התבקשו לבצע פעולות בסיסיות בחשבון, לקרא טקסטים ולעשות פעולות המראות על התמצאות כללית ברשת האינטרנט.

מה שגילה הסקר הוא קבוצה קטנה יחסית שתוצאותיה היו טובות בהרבה מהממוצע  ומאידך קבוצה גדולה שסוחבת את הממוצעים אחורה. קבוצה זו הוגדרה כבעלת יכולת נחותה – קרי, אנשים שיש להם הכרות מינימאלית עם מחשב וחסרים ידע בסיסי בקריאת מידע ויצירת תקשורת דרך המחשב. התוצאות מראו כי שעור של 36.7% מהנשאלים בישראל הוגדרו בקטגוריה זו – בנוסף לעוד 33% שהוגדרו בקטגוריה B  שהמאפיין אותה הוא רמה בסיסית של שימוש במחשב, ויכולת ביצוע פעולות וניתוח נתונים ברמה פשוטה. שילוב של שני נתונים אלו מראה כי 70% מהבוגרים בישראל נמצאים ברמת תפקוד הנמוכה מהנדרש להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המודרני.

כוחות חזקים במשק מונעים שינוי

רבים מצקצקים בלשונם על הצורך לסגור פערים, אך אי אפשר להתעלם מכך שישנם כוחות חזקים מאד בישראל עם השפעה על הממשלה – כל הממשלות ללא יוצא מן הכלל – שלהם יש אינטרס ברור בהשארת צבא עובדים חסרי השכלה, זולים ומוחלשים. העדר מודעות וחוסר נגישות לידע בקרב עובדי כפיים בבניין, תעשיה, טיפול בקשישים, הובלה, שמירה, חקלאות וענפים רבים אחרים, מאפשר למעסיקים בתחומים אלו להחזיק מגזרים אלו בשכר נמוך. כך לדוגמא כל אימת שמגיעה לשולחן הממשלה הסוגיה של התרת ייבוא של עובדי חקלאות נשכחות ההמלצות וההחלטות שקבעו כי יש להפחית את מספר העובדים הזרים כדי לאפשר קליטת עובדים מקומיים והלובי החקלאי רב ההשפעה מכופף את ידי השרים לאשר שוב העסקה של 25 אלף עובדים מתאילנד.

גם בתחום הבניין פועל לובי רב עוצמה של קבלנים וחברות כוח אדם שמונעים רגולציה אפקטיבית, מאפשרים המשך ההפקרות בתחום הבטיחות ולוחצים באופן מתמיד להגדיל את מספר העובדים הזרים. ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות תעשייתיות בכל הנוגע לטכנולוגיות בניה מתקדמות ומספר הנפגעים וההרוגים בתאונות בניין גדול בישראל פי שניים מהממוצע במדינות OECD.  מה הפלא שפריון העבודה בישראל נמוך והפער בתחום זה בינה ובין מדינות תעשייתיות רק הולך וגדל.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3