"זומנתי לראיון עבודה בקניון. אני לא מדברת עברית והמאבטחים לא נתנו לי להיכנס"

מאת ז'נאן בסול, דה מרקר, 17.3.2016

לכתבה בדה מרקר

תושבי מזרח ירושלים שמגיעים ללשכת התעסוקה נתקלים ביחס קשה ומשפיל ולעתים אף מופנים לעבודות פיקטיביות ■ מרכז השמה אלטרנטיבי, שהוקם בשיתוף משרד הכלכלה, מוכיח שעם טיפול נכון שיעורי ההשמה בקרב תושבי מזרח העיר עולים

"סיימתי את התואר הראשון לא מזמן ועכשיו אני מחפשת עבודה, אז פניתי ללשכת התעסוקה", מספרת אמאל (שם בדוי), 24, מירושלים המזרחית. "הלשכה הפנתה אותי למפעל טקסטיל בגבעת שאול. כשהגעתי, אמר לי המראיין שהוא לא צריך עובדים. כשחזרתי ללשכה, הפקיד כתב שסירבתי לקבל את העבודה, כי לא החתמתי את המראיין על ההפניה ולא הופיע הסבר למה הוא דחה אותי. הפקיד אמר לי שאני סתם מעמידה פנים שאני רוצה לעבוד. זה לא נכון, אני רוצה לעבוד, לא רוצה לקחת כסף ולישון בבית".

אחיה של אמאל, 20, הוא המפרנס היחידי בבית שבו חיים עוד ארבעה אחים ואבא חולה כרוני בשיקום. אמאל טוענת שהיא חייבת לעבוד ולהרוויח כסף, אבל מרגישה שמתעמרים בה בלשכת העבודה במזרח ירושלים.

היא לא היחידה. לא מעט עדויות שהגיעו ל-TheMarker קובלות על יחס מתעמר ואף משפיל, הפניות לעבודות פיקטיביות או לעבודות שלא מתאימות לפונות ולפונים ואינן מתחשבות בהשכלה, במצב הבריאותי או במצב המשפחתי שלהם. בחודשים האחרונים דיווח ארגון העובדים מען על התנהלות בעייתית במיוחד בלשכה במזרח ירושלים. כך למשל, בדצמבר 2015 נפל ארגז של תריס ישן על הפונות ללשכה שעמדו בתור ארוך, בלי שהמאבטחים יעזרו להן, ובפברואר דווח על נשים שעמדו בגשם בזמן שהמאבטח סירב לפתוח מעליהן סככה. באותו היום נכנסה אשה לפקיד בלי טופס ממכונת ההתייצבות (כי הנייר במכונה נגמר) וזכתה לצעקות רמות.

"התורים ארוכים בצורה לא הגיונית. אנחנו תמיד מחכות בחוץ, בקור הירושלמי בחורף, ובחום בקיץ. לא פעם מישהי התעלפה שם והזמינו לה אמבולנס", מספרת עליא (שם בדוי), 40. "המאבטחים והפקידים שם פרובוקטיביים ולפעמים נדמה שהם רק מתגרים בנו כדי שנתעצבן ויעיפו אותנו משם. בנוסף, רוב הזמן מכונות ההתייצבות לא עובדות או שנגמר בהן הנייר ואף אחד לא ממלא אותן. נשים רבות לא מקבלות את הנייר שמאפשר להן להיכנס ללשכה וחוזרות הביתה. גם מי שלא מספיקה להיכנס לפני שסוגרים נאלצת ללכת הביתה".

"הזנחה ורשלנות לא מכוונים"

"זומנתי לראיון עבודה בקניון בתלפיות. אני לא מדברת עברית והמאבטחים לא נתנו לי להיכנס", מתארת נסרין, (שם בדוי), 27, אמא לילד בן שלוש שבעלה יושב בכלא. "הפקיד בלשכת התעסוקה אמר לי לבוא למקום בבוקר ולא נתן לי שעה מדויקת. חיכיתי שם מתשע בבוקר עד 12 עם הבן שלי, כי לא היה לי איפה להשאיר אותו. ואז ביקשתי מנציג של ארגון מען לבדוק מתי אפגוש את המראיין". לתדהמתה, המעסיק הפוטנציאלי אמר למען כי אינו מחפש עובדים, ואף הדגיש כי לשכת התעסוקה שולחת אליו אנשים אף שאינו מחפש ואינו צריך עובדים.

על פי דו"ח של ארגון מען מנובמבר 2015, בין 2014 ל–2015 נקלטו בסניף ביטוח לאומי בירושלים המזרחית 2,989 תביעות להבטחת הכנסה, מהן 1,921 (69%) נדחו. מניתוח של הארגון לסיבות המרכזיות לדחייה עולה כי מדובר באי־המצאת מסמכים, אי־עמידה במבחן תעסוקה ואי־עמידה בדרישות ההתייצבות של לשכת התעסוקה. גם על פי הדו"ח הזה, לשכת התעסוקה בירושלים מפנה לעבודות פיקטיביות, מתעמרת בפונים, לא מספקת ליווי תרגום לראיונות העבודה – אף שרוב הפונים אינם יודעים עברית, ובמקרים של אי־התאמה לעבודה, בלשכה רושמים שהפונה סירב לקבל את העבודה, ובכך מונעים את רשת הביטחון הכלכלית־חברתית בדמות אבטחת הכנסה.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3