האחד במאי 2016: המוסיקה והסולידריות עבדו שעות נוספות

ג'ס קורן (סקסופון) ומחמד ח'לף (כינור) מאלתרים ביחד. צילום: אורי רובינשטיין

ג'ס קורן (סקסופון) ומחמד ח'לף (כינור) מאלתרים ביחד. צילום: אורי רובינשטיין

המוסיקה – שחיברה בין עובדים פלסטינים במישור אדומים, למורים במכללות למוסיקה ואמנות, לעובדות חקלאות ערביות מהמשולש – מלאה תפקיד מרכזי באירוע האחד במאי של ארגון העובדים מען, שהתקיים בבית היוצר בנמל תל אביב בשבת ה-30.4. פעילי מען וחברי הוועדים שגדשו את האולם, הוכיחו שאפשר ליצור תרבות חדשה, תרבות מחברת ומלהיבה, שיוצרת שיתופי פעולה מפתיעים בין בני אדם, בין אם שפתם היא עברית או ערבית.

לא במקרה היתה המוסיקה השחקן הראשי באחד במאי השנה. האירוע נועד לחגוג את ההסכם הקיבוצי שהשיג מען עם ועד העובדים של מרכז המוסיקה בראש העין. לאחר שנתים וחצי של מאבק, שכלל הכרזות על סכסוך עבודה, שביתה, קונצרט מחאה ומאבק משפטי, נחתם בינואר 2016 הסכם קיבוצי תקדימי.

אורית גורי, ועד המורים, מרכז המוסיקה, ראש העין

אורית גורי, ועד המורים, מרכז המוסיקה, ראש העין. צילום: ארז וגנר

קובי הגואל, מרכז המוסיקה, ראש העי

קובי הגואל, מרכז המוסיקה, ראש העין. צילום: אורי רובינשטיין

יוסי מר חיים, פסנתר, מוסררה. צילום: אורי רובינשטיין

יוסי מר חיים, פסנתר, בית ספר לאמנות מוסררה. צילום: אורי רובינשטיין

 

 

 

 

 

 

 

הנחתה את האירוע בעברית ובערבית, חנאן מנאדרה זועבי, פעילת מען. על הפקת האירוע שקדו המוסיקאי הוותיק יוסי מר-חיים ממכללת מוסררה, והאמן קובי הגואל ממרכז המוסיקה בראש העין. סייעה על ידם במקצועיות ונאמנות רותי אמנו, מיוזמות המאבק של עובדי בית ביאליק בשנת 2014. אבל אפילו הם לא יכלו לחזות את מה שהתרחש על הבמה ברגע השיא של האירוע, כאשר הסקסופוניסט ג'ס קורן הזמין את הכנר מוחמד מוסא ח'לף מג'ת ששבה בנגינתו את הקהל, לאלתר ביחד על הבמה. ההרכב המאולתר שכלל את קובי הגואל על התופים, ויוסי מר חיים על הפסנתר, הצליח ליצור שפה מוסיקלית משותפת וייחודית.

1קהל

צילום: ארז וגנר

מוסיקה טובה היתה, והרבה. החליל של אורית גורי בלווית התופים של קובי הגואל נגע ללב; אלון הררי (אלט) ואביחי יעקובין (פסנתר) בקטע אופרה ושיר של לאונרד כהן הקסימו את הקהל; יותם כהן (טנור) שבה את לבו של הקהל כששר את "איך בן אדם חי טוב" של ברטולד ברכט וקורט וייל.

את הדרך הארוכה להשגת הסכם קיבוצי סיכמה אורית גורי, נצגית ועד מורי ראש העין, שסיפרה כיצד הפכו המורים למוסיקה בהדרגה לעובדי כח אדם, כיצד מאבק שהשתתפה בו לפני 16 שנה הסתיים בכשלון צורב, וסיכמה את הסיבות להצלחת המאבק הנוכחי:

"את הסיבה הראשונה אני יכולה לייחס למחאה החברתית של שנת 2011 שהעלתה את הנושא של עובדי קבלן לתודעה הציבורית. פתאום קבלנו הזדהות ותמיכה מפתיעים, וגיבוי מהתלמידים, מהוריהם ומחברים. הסיבה השנייה היא העמידה של המורים, וזה לא היה פשוט. רבים מהמורים למוזיקה הם עולים חדשים מחבר העמים, אנשים מבוגרים שהיו מוכנים לעבוד בכל תנאי, והפחד שלהם מפיטורים היה גדול מאוד. אבל קבלנו את האמון שלהם והם הצביעו בעד המאבק. הסיבה השלישית, הצוות שהוביל את המשא ומתן. בזכות היושר, הצניעות והעובדה שהם לא חשבו על עצמם, אלא מה טוב לכל המורים. היינו מאוד ריאלים, והבנו את גבולות הכוח שלנו, כי קשה למשוך מורים למוזיקה למלחמה. לכן יש פערים גדולים בין מה שמגיע לנו ובין מה שאנחנו מקבלים. למשל הסכמנו על חופשה בתשלום רק על מחצית אוגוסט, אך פרצנו את הדרך. והדבר הכי חשוב היה הליווי של מען. הם הלכו אתנו יד ביד, וליוו אותנו בכל מכתב ובכל פעולה. לפעמים כשהתעייפנו הם דחפו אותנו להמשיך, והם עשו את זה במקצועיות וביעילות."

שירה אלון הררי, פסנתר אביחי יעקוביאן. צילום: אורי רובינשטיין

אסף אדיב, מנכ"ל מען. צילום: ארז וגנר

אסף אדיב, מנכ"ל מען. צילום: ארז וגנר

מוזה גאנם, בשם עובדות החקלאות המאורגנות במען. צילום: אורי רובינשטיין

מוזה גאנם, בשם עובדות החקלאות המאורגנות במען. צילום: אורי רובינשטיין

 

 

 

 

 

 

רגעים מלהיבים לא חסרו באירוע. אחד מהם היה כאשר חאתם אבו זיאדה, ראש ועד העובדים של מוסך צרפתי במישור אדומים, הודיע מעל הבמה שהוא עומד לחזור לעבודה לאחר 20 חודש של פיטורים שלוו בהאשמות שווא מצד המעביד ושנועדו למנוע את התאגדות העובדים הפלסטינים ואת החתימה על הסכם קיבוצי. כגודל המאמץ והקושי כך גם ההתלהבות, וחאתם נישא על כתפי עובדי המוסך שחגגו אתו את הנצחון.

אסמא אגבאריה-זחאלקה, חנאן מנאדרה ויותם כהן בשירות האינטרנציונל, בעברית ובערבית. צילום אורי רובינשטיין

אסמא אגבאריה-זחאלקה, חנאן מנאדרה ויותם כהן בשירות האינטרנציונל, בעברית ובערבית. צילום אורי רובינשטיין

מוזה גאנם מכפר ימה (זמר) במשולש, עובדת חקלאות לשעבר וכיום עובדת נקיון בסמינר הקיבוצים, ספרה על השינוי שחל בחייה כשעברה מעבודה עונתית עם קבלני משנה לעבודה קבועה באמצעות מען, ועל האושר שחשו העובדות כאשר נסעו לחופשה משותפת ביוון עם הצוות של סמינר הקיבוצים. היא הסבירה את המאבק הכפול שלהן: נגד מדיניות הממשלה, שאינה יוצרת מקומות עבודה לנשים ערביות ואף מיבאת עובדים תאילנדים שתופסים את רוב מקומות העבודה בחקלאות; ולמען העלאת מעמדן של נשים ערביות בחברה שלהן, וחשיבות העבודה במאבק זה. ד"ר יוני ניב הודה למען בשם מורי בית הספר לאמנות מוסררה, וסיפר שגם השנה חתמו מורי מוסררה, זו הפעם השלישית, על הסכם קיבוצי שהיטיב את מעמדם.

את האירוע חתם אסף אדיב, מנכ"ל מען שאמר:

חאתם אבו זיאדה חוגג עם חבריו לעבודה במוסך צרפתי, מישור אדומים את חזרתו לעבודה. צילום: אורי רובינשטיין

אבל בו בזמן אנחנו נאבקים על משהו הרבה יותר גדול. אנחנו שואפים לבנות כוח חברתי מאוגד של עובדים מודעים, שיודעים לעמוד באומץ מול המעסיקים, כי רק כוח חברתי כזה יקבע אם ההישגים שלנו יהיו ברי קיימא לאורך זמן; אנחנו בונים שותפות אמיתית ושוויונית בין עובדים ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינים. לא נרשה, בבית שלנו, השקפות גזעניות, המשפילות אדם בשל מוצאו או צבע עורו, כי בסוף המשותף בינינו גדול על המפריד הדתי או הלאומי; אנחנו בונים ארגון עובדים דמוקרטי, שדוחה שחיתות ואינטרסים אישיים, לטובת ארגון דינמי שבונה שיתופי פעולה עם גורמים חברתיים ומשפטיים שונים; והעיקר, ארגון העובדים מען תומך בשלום צודק ובשוויון בין העמים, ומתנגד לכיבוש, שהופך את חייו של עם שלם לגיהנום וגורם לשפיכות דמים שסופה אינו נראה."

האירוע הרשמי הסתיים בשירת ההאינטרנציונל, שהוביל יותם כהן בלווית חנאן מנאדרה ואסמא אגבאריה זחאלקה, שהצטרפו אליו בערבית. את האירוע הבלתי רשמי סיימה החפלה של פועלי צרפתי, שהקהל הצטרף אליה.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter