איך מנהיג פועלים מורחק שנה וחצי מהעבודה ובית הדין שותק

מאת חגי מטר. התפרסם באתר שיחה מקומית בתאריך 16.2.16

חאתם אבו זיאדה איגד את העובדים איתו במוסך באזור תעשייה בהתנחלות. אחרי כמעט עשרים שנה בעבודה, פתאום הוא פוטר בטענות מופרכות. ארגון העובדים פנה לבית הדין, ולמרות שעברה יותר מחצי שנה מסוף הדיונים – החלטה אין, ראש הוועד תקוע בבית, והעבודה המאורגנת משלמת את המחיר

במובנים רבים זהו סיפור פשוט ומוכר עד כאב: עובד ותיק ומנוסה במפעל מחליט לאגד את חבריו לעבודה כדי שיוכלו להגן על זכויותיהם. פתאום, אחרי שנות עבודה ארוכות, נזכר המעסיק שבעצם מדובר בעובד גרוע שצריך לפטר מיידית.

כמו באינספור מקרים בעבר, את הפיטורים של יו"ר הוועד מסביר המעסיק בתירוצים שונים. ארגון העובדים פונה לבית הדין לעבודה, אבל טחנות הצדק טוחנות לאט: יותר מחצי שנה עוברת מאז סוף הדיונים ופסק דין עדיין אין, ומפה לשם העובד – שמקום העבודה היה כל חייו – יושב בבית כבר שנה וחצי ללא פרנסה ראויה. יוזמת התארגנות העובדים תקועה. המעסיק יכול להיות מרוצה.

אבל המקרה של חאתם אבו זיאדה מורכב ודרמטי פי כמה בגלל ההקשר הייחודי שלו: אבו זיאדה הוא עובד פלסטיני באזור תעשייה של התנחלות. ארגוני העובדים הפלסטינים מסרבים עקרונית לייצג עובדים בהתנחלויות, ההסתדרות לא מאגדת פועלים פלסטינים בשטחים, ואזורי התעשייה האלה נותרו שטח הפקר שבו פגיעות בזכויות הבסיסיות ביותר של עובדים – משכר מינימום ועד ימי מחלה ופיצויי פיטורים – הן עניין של שגרה. זאת על אף שחוקי העבודה הישראלים הוחלו על אזורי התעשייה האלה (חוץ מאחד, שבו בית הדין הארצי לעבודה קבע שמותר להפלות בין עובדים פלסטינים לעובדים ישראלים).

התאגדות העובדים שהוביל אבו זיאדה, במסגרת ארגון העובדים הקטן "מען", היא ניסיון תקדימי, ראשון מסוגו (ומאז כבר לא אחרון), לארגן עובדים שחיים בשטח ההפקר הזה, באזור הדמדומים של חוקי העבודה – כמו שמנסחים זאת ב"מען". דווקא לכן שתיקתו הממושכת של בית הדין לעבודה בירושלים צורמת כל כך, יותר מתמיד.

חאתם-יור-ועד-מישור-אדומים-אליפלט

 פגיעה בביטחון המדינה?

אבל נתחיל מההתחלה. חאתם אבו זיאדה, מכונאי בן 45, אב לשישה ילדים, הוא פלסטיני, נתין המשטר הצבאי הישראלי, שגר בכפר באזור שכם. במשך יותר מ-17 שנים הוא היה נוסע כל יום לעבודה במוסך י. צרפתי שבאזור התעשייה מישור אדומים, מרחק נסיעה של עד שעתיים ביום. בכל השנים האלה לא הייתה עליו אף תלונה מקצועית.

לטענת אבו זיאדה ואנשי "מען", מדיניות ההעסקה במוסך הייתה פוגענית ביותר, ולכן העובדים בחרו להתאגד לקראת סוף 2013, בהובלת אבו זיאדה. לדברי אנשי הארגון לקח זמן רב עד שההנהלה הסכימה לשבת איתם למשא ומתן, וגם אז משהתברר להנהלה מה היקף דרישות העובדים החליטו שם לפרק את ההתארגנות.

ביולי 2014 נוצרה להנהלה הזדמנות פז: בזמן המלחמה בעזה, בתקופה של גל פיטורים של עובדים ערבים בכל הארץ, פיטר מוסך י. צרפתי את אבו זיאדה. בתחילה דיברו בהנהלה על עילות כמו איחורים ובעיות משמעת קלות בעבודה, אבל משפנה ארגון העובדים לבית המשפט נולדה שם סיבה חדשה: אבו זיאדה בכלל מפוטר מטעמי ביטחון, הודיעה ההנהלה. איזה טעמי ביטחון? ההנהלה טענה שיו"ר ועד העובדים חיבל בכוונה ברכב צבאי שהופקד במוסך לתיקון, ובכך ניסה לסכן את חייהם של החיילים בזמן מלחמה.

למרות שהטענה נשלפה לראשונה באולם בית הדין לעבודה בירושלים, החליט בית הדין שמדובר בעניין חמור שיש לברר עד תום. המעסיק פנה למשטרה, ועברו ארבעה חודשים עד שגם המשטרה וגם הפרקליטות התרצו שאין בסיס לכתב אישום וסגרו את התיק. בזמן הזה, אגב, נשלל אישור הכניסה של אבו זיאדה לכל אזור התעשייה, כי הצבא שולל אישורים אלה אוטומטית ברגע שאדם חשוד בעבירה ביטחונית – גם אם זו הומצאה על ידי המעסיק רק כדי לפגוע בהתארגנות. כך הורחק מנהיג העובדים מכל האזור ליד המוסך.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3