דו"ח: דחיית תביעות לקצבאות קיום בירושלים המזרחית: מעגל הקסמים

לשכות נפרדות ונהלים ייחודיים לפלסטינים; סירוב לקלוט מסמכים ולאפשר הגשת תביעות; סירוב לשכת התעסוקה לקלוט ולטפל בדורשות עבודה; הפניות לעבודות פיקטיביות; תנאי קבלת קהל פוגעניים; אי מענה למייצגי התובעים – כך מונעים המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה את רשת הביטחון הכלכלית-חברתית מתושבי מזרח ירושלים הפלסטינים – האוכלוסייה הענייה בישראל. 

פתח דבר

ביטוח לאומי, מרץ 2015

ביטוח לאומי, מרץ 2015

בתום 48 שנות כיבוש עומדת האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים המזרחית בפני אסון הומניטארי- מתוך 307,600 תושבים, 229,300 חיים בעוני קיצוני שלא נראה כמוהו בישראל.[1]

על מנת למלא את תפקידם אל מול העוני הקשה היו אמורים להתייצב המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה ולפעול להנגשת קצבאות קיום ולהרחבת מעגל הנהנים מהן, ובעיקר מקצבת הבטחת הכנסה – קצבת קיום המותנית במבחן הכנסה, ואשר מהותה לספק אפשרות לקיום מינימאלי בכבוד לצד שיקום תעסוקתי והשמה בעבודה, וכך לחלץ מלפיתת העוני.

אלא שאחוז הקצבאות המאושרות לתושבי ירושלים המזרחית נמוך באופן קיצוני, המבהיר מעבר לכל ספק כי מוסדות אלה אינם ממלאים את תפקידם. כפי שהפירוט בדו"ח זה מעלה, היחס של המוסדות המטפלים נגוע באפליה בוטה. וכמלח על פצעים מתווספות הצהרות שרי הממשלה (הנוכחית וקודמותיה) המבהירות את עמדתם לפיה קצבאות המוסד לביטוח לאומי בירושלים המזרחית אינן זכות של התושבים מתוקף היותם תושבי ישראל, כפי שהן זכותם של יתר תושבי המדינה, אלא שהן משמשות במסגרת מדיניות של "מקלות וגזרים" לשליטה באוכלוסייה הפלסטינית.

על פי נתונים שניתנו לארגון העובדים מען מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל),  אחוז התביעות להבטחת הכנסה אשר נקלטו ואושרו בסניף ירושלים המזרחית, נמוך בצורה חריגה מאחוז התושבים החיים מתחת לקו העוני ואשר נזקקים לקצבה זו. נמצא כי  מקרב התביעות המוגשות רוב גורף נדחה בטענה כי "לא הוגשו המסמכים המתאימים" ואחוז גדול נוסף נדחה בשל אי עמידה במבחן תעסוקתי (התייצבות בלשכת התעסוקה וקבלת כל עבודה מתאימה).

בכל שנה מנהל סניף ארגון העובדים מען בירושלים המזרחית כ-200 תיקים מול שירות התעסוקה והמל"ל, ומספק ייעוץ למאות פונים ופונות. מן התלונות הרבות עולה תמונה של מעגל קסמים של הכשלת קצבאות הפועל כך:

ביד אחת המל"ל לא מאפשר להגיש תביעות הבטחת הכנסה אם דורש הקצבה לא מצרף להן את כלל המסמכים הנדרשים לצורך הטיפול בתביעה כבר עם הגשתה, בשעה שעל פי הנהלים עליו לקלוט כל תביעה גם אם חסרים לתובע מסמכים ופרטים נחוצים לצורך השלמת הטיפול. (ראו פירוט בהמשך, במסגרת הדוגמאות לתיקים פרטניים); ובמקרים בהם כן מוגשת תביעה, המל"ל באופן עקבי ושיטתי אינו מספק אישור המעיד כי הוגשה התביעה או אישור על הגשת מסמכים. ביד השניה לשכת התעסוקה מסרבת לרשום התייצבות של דורשי עבודה שאין בידיהם אישור רשמי וחתום מהמל"ל המעיד כי דורש העבודה הגיש תביעה, וזאת בניגוד לנהלים הקובעים כי יש לקלוט כל דורש עבודה בעת התייצבותו הראשונה ואין להתנות זאת באישור כלשהו. בנוסף, בלשכת התעסוקה אנו נתקלים בהערמת קשיים מיוחדים על נשים הגורמים להפניות לעבודות פוגעניות ולעיתים אף פיקטיביות[2] שמובילות לשלילת קצבאות. כך, בשל התנהלות מתעמרת ומפלה של שני המוסדות הללו עולות מרבית התביעות בתוהו, והעוני מונצח.
בהקשר זה חשוב להבהיר כי נוהל זה של קליטת תביעות גם ללא כלל המסמכים הנדרשים לצורך הטיפול בתביעה הינו קריטי ביותר כאשר מדובר בתושבי ירושלים המזרחית, אשר נדרשים בעת הגשת תביעות להבטחת הכנסה לא רק לעמוד כמו כלל אזרחי ישראל במבחן הכנסה (להוכיח כי הכנסתם לא מספקת להם לצורך קיום בכבוד על פי החוק) ובמבחן תעסוקה (להתייצב כנדרש בשרות התעסוקה ולקבל כל עבודה מתאימה) אלא גם לעמוד במבחן תושבות קפדני, ובמסגרתו להוכיח באמצעות מסמכים רבים כי הם ובני משפחתם הם אכן תושבי מדינת ישראל. לעתים הליך זה דורש מהתובע להמציא מסמכים רבים אשר לעתים קרובות מונעים מהנזקק להגיש את התביעה ובכך מכשילים אותה מראש, אעפ"י שבכל פרמטר הוא זכאי לה.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

1 23 ... 10הבא »