ההסכם בין שרי האוצר והחקלאות לבין החקלאים על פטור מתשלום אגרות על העסקת עובדים זרים, הוא כניעה ללובי של החקלאים. הוא יעמיק את המשבר בענף החקלאות, ויגרום להעמקת האבטלה והעוני בקרב עובדות חקלאות מקומיות

בשביעי  לאוקטובר פורסם כי הממשלה והחקלאים הגיעו להסכם, שלפיו החקלאים יקבלו פטור (מלא או חלקי) על תשלום האגרות על העסקת עובדים זרים, ויוכלו לנכות משכר העובדים הזרים 530 ש"ח עבור מתן מגורים וכלכלה. בנוסף התברר כי מתנהל מו"מ מתקדם בין ארגוני החקלאים ובין הממשלה על הגדלת מכסת העובדים הזרים. (אורה קורן דה מרקר יום ה' 7.10)

ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן עובדות. הוא מותיר את המשבר בחקלאות בעינו, מרים מכשול נוסף בפני מיכון החקלאות ומודרניזציה שלה, מתיר ניצול בלתי חוקי ובלתי מוסרי של עובדים זרים, ובעיקר יוצר אבטלה בישובים הערביים.  במשרדי ארגון העובדים מען מתייצבות מדי יום עשרות נשים שמחפשות עבודה בענף החקלאות. במשך השנים קלטו עשרות חקלאים אלפי עובדות ערביות המאורגנות במען, שהצליחו כך לצאת ממעגל האבטלה והעוני.

מען דורש מהממשלה לסבסד את ענף החקלאות כנהוג במדינות המפותחות, ותומך בדרישות החקלאים להוזיל את מחיר המים לחקלאות, לבטל את הפרטת ההדרכות של משרד החקלאות, להחזיר את הסיוע ליצואנים, לתכנן את ענף החקלאות, ועוד. צודקים החקלאים בטענה שייבוא ירקות זולים מאירופה שמסבסדת את ענף החקלאות, הוא מעשה איוולת. אולם מען מתנגד בתוקף לדרישת החקלאים להפוך את החקלאות בישראל לענף הנשען על עובדים זרים, כאשר עשרות אלפי עובדים מקומיים משוועים לעבודה, ונמצאים הרחק מתחת לקו העוני.

ההסכם חשף כי המערכה התקשורתית של אירגוני החקלאים בתקופת החגים, שתוזמנה עם מחסור בירקות בשווקים ועליית מחירים מטורפת, לא היתה אלא סחטנות על חשבון הציבור שכל מטרתה לקבל עוד עובדים זרים זולים. בעוד שלמראית עין הממשלה והחקלאים נכנסו למסלול התנגשות לאחר שהממשלה התירה ייבוא כמות מוגבלת של מוצרים חקלאיים לקראת החגים, והחקלאים איימו לעלות על הכנסת בטרקטורים, לפתע הגיעו הצדדים להסכם שלא פותר את הבעיות האמתיות של ענף החקלאות אלא רק מחריף אותם, ומייתר את הועדה המשותפת של הממשלה והחקלאים במטרה להתמודד עם המשבר בענף חקלאות ולגבש מדיניות ארוכת טווח לענף.

ללובי של החקלאים שותפות חברות כוח אדם. הסכם בילטראלי בין ממשלות תאילנד וישראל ממאי 2011, שהטיל פיקוח הדוק על ייבוא עובדים זרים, הוריד את דמי התווך שמשלמים העובדים כדי להגיע לישראל מ-9000 $ לסכום הנע בין  1000-2000 $ (דו"ח של של הפקולטה ללימודי הגירה המרכז האקדמי ברופין יולי 2014). כתוצאה נפגעו הרווחים הקלים שגרפו חברות כוח האדם, שחלקן קשורות לארגוני החקלאים. במקביל התחזק מעמדם של העובדים התאילנדים והתרבו תביעות משפטיות של עובדים תאילנדים נגד חקלאים. עכשיו הם מנסים להזיז את הגלגל אחורה.

ההסכם הנוכחי עם החקלאים מנוגד למדיניות ממשלתית מאז שנת 2007 שהתבססה על דו"ח מקיף של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל אז, ואשר קבע כי המשך ייבוא העובדים הזרים לחקלאות חסר כל הצדקה כלכלית וחברתית ויש לשים לו קץ. במסגרת זו נחתם ההסכם עם ממשלת תאילנד.

ארגון העובדים מען תובע לבטל את ההסכם הזה. מדיניות אחראית בנושא החקלאות צריכה לקדם תכנית ארוכת טווח שתאפשר פיתוח החקלאות כך שתבטיח אספקת פירות וירקות לשוק במחיר סביר, תיתן יציבות ובטחון קיומי לחקלאים, ותיצור מקומות עבודה לעובדים ועובדות מקומיים שיזכו בכל הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

 

 

                       

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email