מפגש בינלאומי בבריטניה: "איגודי העובדים חייבים להתעורר לפני שיהיה מאוחר"

סמינר בינלאומי של פעילי איגודי עובדים, מעשרות מדינות, התקיים בבריטניה בראשית יולי ביוזמת המכון הבינלאומי ללימודי עבודה – GLI. הסמינר שם על סדר היום את הצורך לדיון ביקורתי בנוגע לפסיביות ולחולשה של חלק מתנועת האיגוד המקצועי העולמי, כולל החובה של איגוד העובדים להשתלב בבנייה של אלטרנטיבה לקפיטליזם. נציג ארגון העובדים מען, אסף אדיב השתתף בכינוס והוא מדווח.

gli seminarלא בכל יום מעז מישהו במעמד בכיר בתוך המערכת הממוסדת ואדירת הממדים, כמו זו של תנועת האיגוד המקצועי העולמי, לקרוא תיגר על המושגים וההרגלים שעל פיהם פועלת התנועה. כנס של ראשי אירגונים ופעילים, שנערך בראשית יולי באנגליה היה יוצא דופן וייחודי, בדיוק מבחינה זו. הכותרת של הסמינר "האג'נדה הפוליטית של האיגודים המקצועיים, מבטאת את האתגר הגדול שלקחו על עצמם המארגנים, ובראשם דייב ספונר, מנהל המכון הגלובאלי ללימודי עבודה במנצ'סטר. מאה המנהיגים והפעילים באיגודים מקצועיים שהגיעו לסמינר, נדרשו לדון ולחשוב על חזון אלטרנטיבי לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית הזורעת אי שוויון, הרס חברתי, אבטלה, מלחמות, שנאת זרים, חוסר יציבות ומשברים מחזוריים.

המכון הבינלאומי ללימודי עבודה (Global Labour Institue), שאירגן את הסמינר, איפשר החלפת דעות ודיון בין קבוצת אנשים ונשים שביומיום מובילים את האיגודים המקצועיים בארצותיהם ברמות הנהגה שונות. מה שאיפיין את המשתתפים היתה העובדה שכולם באו "מהשטח" ומכירים היטב את המציאות בארצותיהם (בכינוס השתתפו נציגים מ-32 מדינות. למרבה הצער לא השתתפו בכנס נציגים מהעולם הערבי ומצפון אפריקה).

בין המשתתפים בלטו צעירים בריטיים, שהרשימו במחוייבותם וברצינות שהפגינו. מנהיגים ופעילים מסין, אינדונזיה, נפאל, פקיסטאן, ניגריה, אוגנדה ומדינות עולם שלישי נוספות, ביטאו את השאיפה של עמיהם לזכות בחיים של כבוד ובטחון כלכלי. בנוסף השתתפו לא מעט פעילים מנוסים ובעלי תפקידים מובילים באיגודים לאומיים ובינלאומיים. אולם בניגוד לדיונים במוסדות הרשמיים והמאובנים של האיגודים הממוסדים, נתן הסמינר הזה במה וקול דווקא לאיגודים עצמאיים וצעירים, שהוקמו בשנים האחרונות, ואשר בחרו לפעול מחוץ למסגרות הממוסדות, בעיקר בשל נוקשותם של הללו. אם בעבר היה נהוג שמוסדות העבודה המאורגנת בעולם מתייצבים אוטומטית לצד האיגודים הרשמיים, בלי לשאול מה הנסיבות בהן נוצרו האיגודים החדשים מחוצה להם, הרי שבסמינר זה ניתן לאיגודים החדשים והעצמאיים ביטוי בולט, ויחס של שווים בין שווים. גישה זו מהווה שינוי מהפכני ומבשרת תקווה. הנכונות לאפשר לגורמים חדשים זכות דיבור שווה כמו לאלו של האיגודים הגדולים והממוסדים שיקפה נכונות ממשית, ולא רק פורמלית, להתמודד עם חולשת השמאל ותנועת האיגודים המקצועיים בעולם, הלוקים בעשורים האחרונים בפסיביות, בלבול ושיתוק.

בשלושים השנים האחרונות, ממשיכים איגודי העובדים לייצג מיליוני עובדים ברחבי העולם, וזאת למרות שליטתה הבלתי מעורערת כמעט, של התפיסה הנאו-ליברלית, ולמרות מלחמת החורמה שמנהלות ממשלות המערב וחברות רב-לאומיות נגד איגודי עובדים. אלא שכוח ארגוני זה אינו בא לכלל ביטוי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאיגודים העובדים, כמו גם המפלגות הסוציאל דמוקרטיות, שהאיגודים מסונפים אליהם ישירות או באופן עקיף, אימצו את הנאו-ליברליזם והפכו שותפים פעילים בפגיעה במעמדות העובדים או לפחות שותפים בשתיקה.

***

איגודים מקצועיים וצפרדעים

אחד הדוברים בפאנל, שעסק בתפקידן של הפדרציות הענפיות של איגודים בעולם, היה דן גאלין ששימש במשך עשרות שנים מנהיג פדרציית האיגודים הבינלאומית של החקלאות והמזון IUF. גאלין, בן השמונים, משמש כיום כמנהל המכון הבינלאומי ללימודי עבודה בז'נווה. הוא השווה את האיגודים המקצועיים בעולם לצפרדעים. לפי האגדה, אמר גאלין, צפרדעים אינן יודעות לקפוץ החוצה מבריכת מים שמתחממת בהדרגה עד רתיחה וכתוצאה מתבשלות ומתות. לטענתו זוהי טענת שווא. צפרדעים כן יודעות לקפוץ החוצה בזמן ולהציל חייהן. לא כך האיגודים המקצועיים. אלה נוטים להתרגל לחום הנעים של המים וכאשר הסביבה הופכת להיות קטלנית עבורם, עשוי להיות מאוחר מדי לקפוץ החוצה.

תמונת מצב עגומה זו לא הפריעה למארגני הסמינר שהתקיים ב"נורת'רן קולג" (Northern College) טירה ענקית באזור כפרי יפהפה מצפון לשפילד, המשמשת מכללה ללימודי מבוגרים, לקבץ קבוצה של אנשים שכל אחת ואחד מהם מצליח "לשנות עולם" בתחום בו הוא עוסק. מירטל וויטבוי (Myrtle Witbooi) מדרום אפריקה, היא דוגמה לאישה כזו. וויטבוי עומדת כיום בראש הפדרציה הבינלאומית של איגוד עובדי משק בית (International Domestic Workers Federartion), היא ריגשה את המשתתפים בתאור תנאי חייהם של מליוני עובדים – ובעיקר עובדות – המועסקים בבתים ברחבי העולם ללא ניירות וזכויות, ואשר עד לא מזמן לא הוכרו כלל כעובדים. מירטל תיארה כיצד היא וחברותיה החלו לצעוד יחד עד שזכו להכרה רשמית בזכויותיהן כעובדות ואילצו את ארגון העבודה הבינלאומי לאמץ את אמנה 189 לזכויות עובדי משק בית.

הופעה מרשימה ומרגשת נוספת היתה זו של דיקאיוס פסוקאקיס היווני (Dikaios Psikakox) נציג ארגון "סולידריות לכולם" שמסונף למפלגת סיריזה. דווקא בימים אלה, בהם עוברת ייון טלטלה כללית וויכוח פנימי על עתידה, נוכח התכתיבים ההרסניים שהוטלו עליה על ידי מוסדות ההון האירופאיים והעולמיים, היתה ההופעה הסולידית של דיקאיוס, ותאור העבודה החברתית של אירגונו בקרב מובטלים, קשישים וחסרי בית ביוון, ביטוי של סולידריות ומחויבות לכל שכבות החברה ולא רק לעובדים המאוגדים בשורותיה.

מנאהה קנדאסמי, יו"ר איגוד עובדים מסרי לנקה, שיתפה במאבקה לפתח באיגוד שלה תפיסות פלורליסטיות וכללי דיון דמוקרטי, וזאת כמודל חליפי לאיגודים שהיו כפופים לחלוטין למפלגות הקומוניסטיות.

מספר אנשים בכירים בפדרציות הבינלאומיות של איגודי עובדים, תרמו לדיון מנסיונם. סטיוארט הווארד, סגן מזכיר הפדרציה הבינלאומית של עובדי התחבורה (ITF), סיפר על הצלחתם לפעול בתיאום בין איגודי עובדים שונים, של עובדי תחבורה. שיתוף פעולה זה מאפשר להם לעמוד כנגד חברות רב לאומיות אדירות. רון אוסוולד, מזכיר איגוד עובדי החקלאות, תעשיות המזון והתיירות (IUF) סיפר כיצד הצליח קמפיין של הארגון לחייב את קוקה-קולה להכיר בזכויות העובדים בפקיסטן, אשר עד אז הועסקו בחוזים זמניים וללא זכויות.

בחלק ההיסטורי והחינוכי של הסמינר הציג במאי סרטים ועיתונאי בריטי גרינוולד וויליאמס סרט דוקומנטרי שהפיק עם כורי פחם, שהשתתפו בשביתה הגדולה של איגוד הכורים הבריטי בשנות השמונים (שביתה שבדיוק השנה ציינו 30 שנה לסיומה הטראגי עם ריסוק כוחם המאורגן על ידי גברת הברזל מרגרט ת'אצ'ר). אחרי הסרט התקיימה שיחה ארוכה על הכורים ומאבקם, ועל הסולידריות הבינלאומית לה זכה מאבק חשוב זה, שהתבוסה בו היוותה קו פרשת מים בתולדות תנועת הפועלים הבריטית.

ההזמנה שלי כנציג של ארגון העובדים מען, היתה ביטוי לפתיחות ולרוח השינוי שאפיינה את הכינוס. המארגנים ראו חשיבות רבה בהשתתפות של מען בסמינר ואף פנו אלי להציג באחד הכינוסים של הסמינר את הנסיון היחודי שלנו בבניית איגוד עובדים עצמאי, אשר מאחד בשורותיו עובדים יהודים וערבים ואשר מחוייב למאבק נגד גזענות ואפליה, ולמען שלום וזכויות הפלסטינים. בעקבות הדברים שהצגתי התפתח דיון ער בו עלו שאלות רבות ביחס לקשר בין מען להסתדרות, ביחס למצבם החוקי של העובדים הפלסטינים, ובנושא החרם על ישראל (BDS) שזוכה לתמיכה נרחבת בקרב האיגודים הבריטיים ובעולם. בתשובותי הבהרתי כי מען מתמקד בגיוס עובדים יהודים וערבים שאינם מאוגדים, וכי הוא איגוד מקצועי שנוצר כהמשך למאבקים חברתיים כלליים, ומבטא גם אמירה ברורה נגד האפליה והכיבוש. קולו של מען בתוך ישראל הוא ייחודי ותרומתו אינה  באה על חשבון ההסתדרות. מען פעיל במקומות בהם אף אחד אחר אינו פועל. מען רואה עצמו כאיגוד שמוביל כוון דמוקרטי לוחם המעוניין להצטרף גורמים אחרים לבניית כוח חברתי פוליטי שיהיה לאל ידו לשנות את המציאות.

אחרי 5 ימים של פגישות פורמליות ואישיות, יצאתי מהסמינר בתחושה של הערכה רבה לכוח הטמון בתנועת האיגודים המקצועיים. הדיון חשף את הסתירה החריפה הקיימת בין הכוח הפוטנציאלי שיש למליוני העובדים מאוגדים, ובין החולשה ואזלת היד שמגלים איגודים אלו פעמים רבות. מהיכרות אישית שיצרתי עם משתתפי הסמינר, אני יכול לסכם שמדובר באנשים ונשים מרשימים ומרגשים, שיש להם יכולות ומחוייבות לעובדים ולאנושות.

הסמינר לא הסתיים בתכנית פעולה מגובשת ליצירת השינוי שלו קרא בכותרת שלו. חשוב להגיד שהוא לא התיימר לעשות זאת בשלב זה. הסמינר שם לו מטרה של יצירת דיון מעורר מחשבה, תוך מתן לגיטימציה לדעות חדשות ולכוחות חדשים. הדיונים אולי לא שינו את המציאות בעולם אבל בהחלט תרמו לקידום חשיבה חדשנית ויצירתית, וליצירת תשתית לשיתופי פעולה שבוודאי עוד יתנו פירות בעתיד.

***

המכון הגלובאלי לעבודה GLI – לעודד דיון ומחשבה מחוץ לקופסה   

המכון הגלובאלי ללימודי עבודה שהוקם בז'נווה בשנת 1997 הרחיב מאז את היקף פעילותו והוא מקיים כיום 3 מרכזים נוספים למרכז של ז'נווה. שלושה מרכזים אלו כוללים את המכון פרקסיס במוסקווה ואת המרכז של האיגודים המקצועיים למען אנרגיה דמוקרטית. המרכז במנצ'סטר, בריטניה, הוא המארגן את הסמינר השנתי של פעילי איגוד מקצועי בעולם.

מטרת המכון הבינלאומי ללימודי עבודה הינה לקדם את המאמצים של תנועת הפועלים העולמית בהתמודדותה עם הגלובליזציה בכלכלה העולמית. המטרה היא לתרום לחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה בין איגודים מקצועיים וארגוני החברה האזרחית השונים, למען התמודדות עם ההשלכות של הכלכלה הגלובאלית על החברה והפוליטיקה. בראש ובראשונה חותר GLI לקדם ערכים של אנושיות, דמוקרטיה וצדק חברתי. בכל פעילותו הוא מודרך על ידי העקרונות של הסוציאליזם הדמוקרטי.

מסמך היסוד של המכון קובע שהקפיטליזם הגלובאלי הפועל על פי התפיסות הנאו ליברליות, שחיסלו את המחוייבות של המדינות הלאומיות לרווחת תושביהן, ואיפשרו חיסול ההישגים ההיסטוריים של מעמד הפועלים, מחייב את תנועת הפועלים בעולם ללמוד לפעול על פי החוקים החדשים. על האיגודים המקצועיים הפועלים במסגרת המדינות, להבין כי המציאות השתנתה ללא היכר. מכאן גוזר המכון העולמי ללימודי עבודה את תפקידו להוות זרז שיקדם דיון על החזון האלטרנטיבי של האיגודים המקצועיים. המכון לקח על עצמו "לקשר את הקצוות שלא נקשרו עד כה", "לאחד את אלו שלא הצליחו להתאחד", לסייע ב"ארגון אלו שלא התארגנו".

 

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter