ענף הבניין בישראל עבר להתבססות מוחלטת על עובדי קבלן וכתוצאה הפקיר את הוראות הבטיחות ומסכן את חיי הפועלים

נייר עמדה של ארגון העובדים מען לשולחן ועדת הכנסת לנושא העובדים הזרים, לקראת דיון בנושא תאונות עבודה בענף הבניין

38 עובדי בניין נהרגו בשנת 2011 בתאונות עבודה. זוהי עלייה דרמטית לעומת ממוצע רב שנתי של 25.4 הרוגים בשנה. , שאותם פרסם לאחרונה מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד התמ"ת, מצביעים על מגמה מסוכנת.

safety_jumhour

עשרות עובדי בניין עומדים דום לזכר קורבות תאונות העבודה באסיפה ארצית שיזם מען ביולי 2011 במטרה להעלות את נושא התאונות על סדר היום

יותר מדי פועלי בניין נפגעים ונהרגים מדי שנה בתאונות עבודה שניתן היה למנוע אותן. למרות שיפור שחל בתקנות, כולל כניסה לתוקף של תקנות מחמירות לעבודה בגובה, ממשיכים קבלני הבניין לזלזל בהוראות הבטיחות, כשהם נהנים ממצב בו אין ענישה מרתיעה של אחראים ומחוסר מודעות של העובדים עצמם לזכותם לעבודה בטוחה.

חברות הבנייה הגדולות הפסיקו מזה שנים להעסיק עובדים באופן ישיר והעבירו את כל הביצוע לקבלני משנה וחברות כוח אדם. מה שמנחה היום את החברות הוא העיקרון של חסכון בהוצאות ובתשלום לתנאים סוציאליים. אחד התחומים הראשונים שנפגעים הוא ההקפדה על הוראות הבטיחות. באתרי בנייה בישראל, כולל אלו הנמצאים בליבן של הערים הגדולות, מטפסים עובדים ללא קסדות וביגוד מתאים על פיגומים מאולתרים תוך סיכון חיים מתמיד.

גם כאשר מתרחשת תאונה קטלנית, אין האחראים לה מועמדים לדין ("טיוח מגובה רב: מסע בעקבות הקלות הבלתי נסבלת של מוות מיותר", כלכליסט 28.9.10). גם בפרויקטים ציבוריים כמו סלילת כבישים, בניית גשרים, בניית בתי חולים ובתי ספר אין היום דרישה מהחברות הזוכות במרכז לקבוע סטנדרטים של בטיחות ולהבטיח תשלום של זכויות סוציאליות לעובדים.

ארגון העובדים מען מתריע מפני חוסר מעש והשלמה עם הידרדרות המצב בענף הבנייה. מדובר בענף שהוא המסוכן ביותר. מספר הנפגעים הממוצע בו הוא כמחצית מכלל תאונות העבודה, וזאת למרות שעובדי בניין מהווים פחות מ-10% מכלל העובדים במשק.

בשנה האחרונה החל ארגון העובדים מען במסע הסברה לשיפור מודעות עובדים לנושאי הבטיחות. הפרויקט של מען מתבצע בשיתוף עם קרן מנוף של המוסד לביטוח לאומי, ובמסגרתה מקיים מען סדנאות לעובדי בניין ערבים. ביולי 2011 ערך ארגון העובדים מען כינוס ארצי בנושא (לכתבה מתוך אתר מען), במהלכו נחשפה תמונת המצב הקשה בענף.

wiqaya_arabic_copy

הסתדרות עובדי הבניין – האיגוד המקצועי של עובדי הבניין – היתה אמורה להיות זו שמתריעה על המצב. אלא שההסתדרות איבדה מזה שנים את חבריה עם כניסת העובדים הזרים והקבלנים לענף. במקום לתבוע הפסקת ייבוא הזרים והעמקת האכיפה של הסכמים והוראות, תומכת הסתדרות עובדי הבניין בהגדלת מכסות העובדים הזרים לבניין ("למי דואג יו"ר ההסתדרות?"}, דה-מרקר 7.12.11) בטענת שווא לפיה אין מספיק עובדים מקומיים. עובדי הקבלן אינם מאוגדים במסגרתה והיא הפכה לאיגוד חסר שיניים העושה את דבריו של הקבלנים.

ארגון העובדים מען מאמין כי רק התאגדות עובדים והפיכתם לגורם מודע ופעיל באתרים תביא לשינוי הנדרש בענף הבניין ותיקון הכשלים המבניים שמביאים לריבוי תאונות ונפגעים.

כדי לקדם שינוי זה אנו תובעים לבצע מייד מספר צעדים שהם בסמכותה של הממשלה:

-להפסיק ייבוא עובדים זרים לבניין לאלתר!

-לחייב חברות בנייה שמבצעות פרויקטים ציבוריים להתחייב לסטנדרט בטיחות גבוה ולהעסקה ישירה של עובדים ללא תיווך של קבלני משנה וחברות כוח אדם.

-לתגבר את אגף הפיקוח על ענף הבנייה כדי להגיע לממוצע פקחים מקובל במדינות OECD.

-להורות לפרקליטות ולמשטרה להחמיר בענישת מנהלי בטיחות באתרים שבאחריותם נפגעו עובדים בשל הזנחה.

-להרחיב פעולות הסברה בכל אתרי הבניין לגבי נושא הבטיחות באמצעות המוסד לבטיחות וגהות, ארגונים חברתיים ואיגודים מקצועיים.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter