נפגעים בלי תאונה

התפרסם במקום הכי חם בגיהנום, 9.1.15

כשנמאס למוסך צרפתי מיו"ר ועד העובדים שלהם, הם פשוט טפלו עליו עבירות בעלות גוון לאומני, עירבו את המנהל האזרחי והמשטרה ושלחו אותו לבית הדין הצבאי. כי ככה זה בכיבוש: רשויות החוק הן המשת"פיות של בעל עסק יהודי שמבקש להמשיך ולעשוק את עובדיו הפלסטינים.

חאתם אבו זיאדה

ביום חמישי בשבע בערב, חאתם אבו זיאדה עדיין ישב מאחורי ההגה של המונית שבה הוא נוהג כדי לפרנס את משפחתו. הוא נמצא בדרכים כבר משעות הבוקר המוקדמות, מוביל נוסעים בכבישים המשובשים שבין רמאללה לכפרים שמסביב.

אבו זיאדה הוא בן הכפר ג'יביא, שנמצא כ-5 ק"מ מביר זית, הוא אב גאה לשישה ילדים, ארבעה בנים ושתי בנות. 17 שנה הועסק כמכונאי רכב במוסך צרפתי שבמישור אדומים, עד שבקיץ האחרון פוטר בעקבות ההתארגנות שהוביל עם ארגון העובדים מען, להיטיב את תנאי עבודתם של הפועלים הפלסטינים במוסך.

לכאורה זה עוד סיפור שנהפך לנפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות על עובדים שמנסים לקבל את זכויות המינימום המגיעות להם על פי החוק, אבל בניגוד להתארגנויות המתקיימות בתוך תחומי הקו הירוק, העובדה שמדובר בעובדים פלסטינים המועסקים באזורי תעשייה של התנחלויות – הופכת את הסיפור לבעל מאפיינים ייחודיים.

מה שמטריד במיוחד בסיפורו של אבו זיאדה זה לא הקלות שבה מעסיק ישראלי מפר את החוק ופוגע בזכויות העובדים הפלסטינים שאותם הוא מעסיק – מקרים כאלה אינם שכיחים כלל. אלא העובדה שהמקרה הנוכחי חושף את הסיוע, העקיף והישיר, של גופים רשמיים במדינת ישראל למעסיקים הפוגעים בזכויות הבסיסיות של העובדים שלהם.

מה נזכרתם עכשיו בעבר?

ההתארגנות במוסך החלה כבר ביוני 2013. כ-40 עובדים פלסטינים התאגדו תחת ארגון מען ומכתב מטעמם נשלח למעסיק, בבקשה לארגן אסיפת עובדים. ביולי אותה שנה נערכו בחירות לוועד ואבו זיאדה, הרוח החיה מאחורי ההתארגנות, נבחר לשמש כיו"ר. "לפני ההתארגנות", אומר אבו זיאדה, "צרפתי עשה מה שהוא רצה. הוא אמר שאנחנו עובדים לפי החוק הירדני והוא לא חייב לתת לנו שכר מינימום. אנשים היו מקבלים 3,000 שקל לחודש. בלי ימי מחלה, בלי פנסיה, בלי ביטוח לאומי, בלי כלום. היו למשל קורות תאונות עבודה שמנעו מעובדים לבוא לעבודה במשך ימים שלמים, אפילו שבועות. אבל אף אחד לא שילם להם על הימים האלה שהם שכבו בבית חולים ובבית. רק מהרגע שהוא הבין שאנחנו מתארגנים ויש מי שמסתכל – פתאום דברים השתנו".

garage

מוסך צרפתי במישור אדומים. צילומים: ארגון עובדים 'מען'.

גם בית הדין האזורי לעבודה, בפסק הדין שלו מדצמבר 2014, מציין במפורש כי החל מיולי 2013 התנהלו מגעים בין מען וחברי ועד העובדים לבין מנהלי המוסך וכי "אין חולק כי במהלך אותה שנה של הידברות נערכו שינויים בכל הנוגע לתנאי שכרם והעסקתם של עובדי המשיבה (מוסך צרפתי, נ"ח) ובין היתר עודכן שכר העובדים, שיעור דמי הנסיעות עודכן, הוסדר תשלום בגין ימי אבל חופשה, הבראה, חג וש"נ. הוצאו תלושי שכר ועוד".

בית הדין גם הדגיש כי "לעניין זה יצוין כי לא שוכנענו מטיעוניה של המשיבה לפיהם פעלה לקידום זכויותיהם של עובדיה בלא קשר לפעולותיו של המבקש. שני הצדדים מאשרים כי במהלך השנה נוהלו שיחות שתוצאתן קידום ענייני המשיבה בתחומים הנוגעים לדין החל. טענת המשיבה לפיה ההתקדמות בשיפור תנאי העובדים ארעה בלא קשר לפניות המבקש אינה מסתברת מתוך העובדות".

קבלת שכר המינימום בתלוש שכר חוקי, לאחר עשרות שנות עבודה, אכן היתה ניצחון עבור העובדים, אבל בנושאים מהותיים נוספים התעקשה הנהלת המוסך שלא להגיע לפתרון. "צרפתי טוען שכעת הוא עושה הכל על פי החוק", אומר אסף אדיב, יו"ר ארגון מען, "אבל ברגע שהשכר הועלה לשכר מינימום לעובדים הלא-מקצועיים, שליש מהעובדים שהתאגדו, שהם עובדים מקצועיים, עדיין קיבלו את אותו שכר מינימום. ואז סביב זה עלתה שאלה נוספת של השכר שאמור להיות משולם על פי ההסכם הקיבוצי של איגוד המוסכים, שמוסך צרפתי טוען שהוא שייך אליו. באיגוד המוסכים יש הסכם שקובע דרגות שכר ומקצועיות ועליית שכר, וותק. כל הדברים האלה שהוא לא עשה אותם".

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email

עמודים: 1 2 3 4