עובדי חקלאות תאילנדים מתים בשקט

הנתונים שפורסמו ביום שישי האחרון על כך שבחמש השנים האחרונות מתו 122 עובדים תאילנדים, צריכים להיות תמרור עצור לעסק המשגשג הקרוי יבוא עובדים תאילנדים לענף החקלאות. מעבר לדיון הרפואי על התסמונת המוות הלילי הפתאומי, עולה תמונה של עובדים זרים וזולים השבויים במערכת ניצול שאינה מאפשרת להם להגן על בריאותם, ואשר גובה קורבנות אדם.

מעבידים ישראלים מעדיפים את התאילנדים על עובדות ועובדים מקומיים מאחר והם כח עבודה זול ומפוחד, שאינו מודע לזכויותיו או שאינו מעיז לדרוש אותם, ולא משום שאין מספיק עובדים מקומיים, או כי התאילנדים עובדים יותר טוב, כפי שטוען משרד החקלאות.

לו היתה לעובדים תאילנדים נגישות לסיוע רפואי כשהם זקוקים לו, לו קיבלו תשלום על ימי מחלה ואשפוז, לולא עבדו 15 שעות ביום, לעיתים בתנאים המסכנים את בריאותם וללא הגנה, לולא הועברו ממעביד למעביד כסחורה, לו קבלו שכר מינימום כחוק עם תשלום על ימי חג והבראה, עלותם היתה משתווה או עולה על זו של הפועלים המקומיים, ולאיש לא היה חפץ בהם. (המידע על תנאי העסקת העובדים מנתוני "קו לעובד".)

ארגון העובדים מען קורא מזה שנים להפסיק את יבוא העובדים התאילנדים הזולים, התופסים 60% ממקומות העבודה בענף, כאשר בידו נסיון מוכח של נשים ערביות המחפשות עבודה בחקלאות אך נחסמות כי המשקים רוויים בעובדים תאילנדים; הממשלה הוציאה אינספור החלטות להוריד את מכסת העובדים הזרים בהדרגתיות כדי לעודד את תעסוקת הנשים הערביות, אך הלובי של החקלאים מעביר שנה אחר שנה החלטות להעלות את המכסה.

תופעת העובדים התאילנדים אינה מוסרית ואינה כלכלית. היא מהווה סחר בבני אדם, תוך מתן בוננזה לחברות כח האדם ולחקלאים. העלות למשק הישראלי של 20,000 נשים ערביות ללא עבודה היא מיליארד שקל. הגיע הזמן לשים קץ לתופעה.

לפרטים נוספים:

מיכל שורץ, דוברת מען, 050-4330067

מען בפייסבוק

 

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email