האג'נדה האמיתית של אלי ישי

פורסם בדה מרקר, 13.6.12
שר הפנים, אלי ישי, שם עצמו דובר ראשי של הקמפיין לגירוש הזרים. אלא שבה בעת הוא חותם על אישורים ליבוא אלפי עובדי בניין מסין ומסרי לנקה. לפי ידיעה שפירסם עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות", אישר השר המלצות מתוקנות להסכמים עם סרי לנקה, מולדובה וסין, ובכך נתן אור ירוק לחידוש היבוא של עובדים מארצות אלה.

אין כאן טעות – קבלני הבניין וחברות כוח האדם לוחצים, והשר ישי מבצע. באוגוסט 2011, בעיצומה של המחאה החברתית, אישרה הממשלה, בהמלצתו של ישי, יבוא של 6,800 עובדים זרים. אלא שמשרד האוצר, שהתנגד להחלטה, דרש ערובות לכך שהעובדים לא יובאו ממדינות שבהן גובים מהם כופר בסך אלפי דולרים, קרי מסין. לפיכך הוסכם כי העובדים יגיעו מבולגריה, וזאת במסגרת הסדרים ישירים בין ממשלות, ללא דמי תווך.

נשמע טוב? אלא שהקבלנים וחברות כוח האדם שלהם הכשילו את ההסדר, והתוצאה היא שעד כה הגיעו לישראל רק 60 עובדים מבולגריה. מציאות זו לא מפריעה להתאחדות הקבלנים לזעוק את זעקת הקוזק הנגזל ולדרוש יבוא נוסף של עובדים. לטענתם, יש כיום בישראל רק 2,500 עובדי בניין זרים, בעוד המכסות שאישרה הממשלה הן ל-8,000 עובדים.

מדוע מעדיפים הקבלנים דווקא עובדים מסין? כי אלה הם מקור לרווח אדיר בשבילם. עובד מסין משלם 20 אלף דולר כופר כדי להגיע לישראל, בעוד עובד מבולגריה מגיע ללא תשלום כופר. בחשבון פשוט, יבוא של 6,000 עובדים יכניס לכיסן של חברות הבניין (חברות כוח האדם שמייבאות את העובדים הן בבעלות החברות הקבלניות) 120 מיליון שקל. וכל זה עוד לפני שהעובד נטל פטיש בידו.

מאז 2002 קיימת הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים כי יבוא מסיבי של עובדים זרים לענפי החקלאות והבנייה יוצר אבטלה בשכבות חלשות, ובראשן האוכלוסייה הערבית בישראל. 26 אלף עובדים תאילנדים בחקלאות תופסים את מקומן של אלפי נשים ערביות, שסובלות מאבטלה בשיעור של 75%. כל זה לא מענין את הקבלנים. הם מסווים את האינטרס הכלכלי שלהם בתואנה של מחסור בעובדים, ומאיימים שמחירי הנדל"ן יעלו. הלובי שלהם מהלך אימים על הממשלה, קונה אנשי שלטון ומצליח פעם אחר פעם להעביר את ההחלטות הרצויות לו.

בדיוק נגד זה יצאו בקיץ האחרון מאות אלפי אנשים לרחובות. ממשלת נתניהו אמורה להילחם באבטלה של תושבי ישראל, ואף קבעה לה כמטרה להעלות את שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה. אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד. בשעה שישי וחבריו לקואליציה מאמצים דמגוגיה לאומנית ומכריזים מעל כל במה ש"עניי עירך קודמים", הם מנהלים למעשה דלת מסתובבת של יבוא וגירוש עובדים זרים.

במקום לייבא עוד עובדים שאין בהם צורך ולהסית את הציבור בתעמולה גזענית, על הממשלה לפעול ברצינות להעדפת עובדים מקומיים בבניין, להשקיע ולפתח תוכניות להכשרה מקצועית, לקדם טכנולוגיה מתקדמת ובמידת הצורך לאפשר לפליטים אפריקאים לעבוד בשכר הוגן – ולהפסיק להביא עובדים כבולים ומשועבדים מסין.

Share this:
Share this page via Email Share this page via Stumble Upon Share this page via Digg this Share this page via Facebook Share this page via Twitter
Print Friendly, PDF & Email