האסיפה הכללית השנתית של מען 16.6.12
האסיפה הכללית השנתית של מען, שנערכה במכללת מנשר בשבת, ה- 16.6 בתל אביב, שיקפה היטב את מגזרי העובדים המאורגנים במען – עובדים ונציגי מפעלים, נהגי משאיות, פועלות חקלאות, מרצים במכללות לאומנות, עובדים פלסטינים מירושלים המזרחית ומהגדה המערבית, ופעילים המאיישים את ששת המשרדים של מען ברחבי הארץ. שבעים הצירים שנכחו באסיפה, המייצגים את מקומות העבודה המאוגדים במען ואת הפעילי בסניפים שדרו תחושה של אחווה בין אנשים הבאים מרקעים שונים, אך כולם משתייכים למסגרת אחת ללא הבדלי דת, גזע, לאום, או מין.
בראש הנשיאות שניהלה את האסיפה עמדה אסמא אגבריה זחאלקה, ולצדה כיהנו גיא אלוני ויואב טמיר. אסמא אגבאריה זחאלקה אחראית במען על תחום הבטיחות בעבודה, והיא מעורבת בפרויקט הנוער לשינוי חברתי. גיא אלוני הוא סגן יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטה העברית בירושלים. יואב טמיר מסניף מען בחיפה פעיל בתחום הנוער ונהגי המשאיות.
אחרי אישור סדר היום, הוזמן מנכ"ל מען, אסף אדיב, להציג את הדו"ח הכללי על עבודת הארגון בשנה החולפת ותכניתו לשנה הבאה. אדיב קשר את העבודה היומיומית העניפה שמנהל הארגון למחאה החברתית ולאביב הערבי. הוא ציין את ההתמקדות של מען בשני תחומים חשובים.
הראשון, מורים במכללות לאמנות, הוא בישר על התאגדות חדשה בבית הספר מינשר, שמצטרפת למכללת מוסררה, מצב שפותח אופק של הקמת איגוד ענפי של מורי מכללות. התחום השני, הוא נהגי המשאיות, וכאן ציין אדיב את הקשיים העומדים בפני מען באיגוד הנהגים, אך ציין כי הצעדים שבהם נקט מען בשנתיים האחרונות בונים תשתית שתאפשר להקים ועדי עובדים חדשים, ואף להקים איגוד נהגים חדש בעתיד. אדיב סיים את דבריו ברוח התקופה, כאשר ציין כי אם בסוריה נותנים את הנשמה ואת הגוף למען החופש, במען נותנים הכל כדי לבנות אגוד מקצועי חופשי.
לאחר מכן הציגו פעילי מען חמישה דו"חות על תחומי הפעולה של מען, שלוו בדברים של העובדים בשטח.
נהגי משאיות:
דני בן שמחון סיפר על המאמצים לשלב בין נהגי המשאיות לבין פעילי תנועת המחאה בדרישה לצדק חברתי, ותיאר את הפעולה רחבת ההיקף והשיטתית של מען בגיוס נהגי משאיות לשורות הארגון, יצוגם המשפטי, ובניית תשתית שתביא לפריצת דרך בהקמת ועדי העובדים הראשונים, בדרך לבניית איגוד נהגי משאיות הקשור למען. הוא הדגיש את הפניה של מען לנהגים בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית) היוצרת אמון וקשר בין הנהגים מכל המוצאים.
מכללות לאמנות:
אורית סודרי, דווחה על המערכה לארגן מורים בבתי ספר ומכללות לאמנות, ופתחה בדיווח על הקמת ועד עובדים ומורים במנשר השבוע. השג זה בא אחרי חתימה על הסכם קיבוצי בבית הספר לאמנות מוסררה לפני שנתיים, שעומד כיום לפני חידוש, ומו"מ מתקדם עם בית הספר לתאטרון חזותי. סודרי הציעה למרצים לאומנות לצאת מהקופסה פעמיים: פעם מאינדיבידואליזם להתארגנות, ופעם שנייה מהתארגנות סתמית להתארגנות שיש בה סולידריות יהודית ערבית. בלי סולידריות, הזהירה סודרי, התארגנות עובדים עלולה לשרת את המטרות ההפוכות.
בשם הועדים החדשים של המורים שהתאגדו במען דיבר הצלם רון עמיר שנבחר לוועד החדש במכללת מנשר. רון ציין שלמרות שבמנשר יש כבר מספר שנים העסקה רצופה הרי המאפיין את הענף כולו הוא שיטה של פיטורים שנתיים ללא כל הכרה בותק: "כל שנה אנו מקבלים בחגיגיות בדואר רשום את מכתב הפיטורים הקבוע שלנו ואז בתוך 4 חודשים של קייץ ללא משכורות חוזרים להעסיק אותנו. זאת כמובן תוך שלילת זכויות רבות עקב הקטיעה ברצף ההעסקה". לבסוף הציע רון עמיר שמען תרים אגוד לכלל המרצים במכללות.
מפעל ג'אנה משקאות:
התאגדות חדשה של עובדי מפעל ג'אנה למשקאות בנצרת עלית עוררה התלהבות רבה באסיפה. קבוצה של עובדים ועובדות מהמפעל, שכוללים ערבים, יוצאי חבר הלאומים, ואחרים, השתתפה באסיפה והתקבלה במחיאות כפיים. יואב טמיר דיווח על הדרך שעברנו מפגישת עובדת המפעל באוהל המחאה בנצרת בקיץ שעבר, ועד להתאגדות במען. "איך מרגיש עובד לא מאורגן? שהמעביד הוא כל יכול. ומה התוצאה? אחת משתיים: או לשבור את הכלים או להיכנע. אך העובדים של ג'אנה פנו למען ובחרו בדרך השלישית: להתארגן ולהלחם על הזכויות מבלי לוותר על הכבוד," אמר טמיר.
עימאד אחמד, המועמד לוועד העובדים במפעל ג'אנה, שהבחירות בו יערכו ב- 26.6, דיבר בהתרגשות רבה על הקשר עם מען, "שלא דברה אתנו רק על תשלומים לאיגוד, אלא מההתחלה התעניינה במאבק שלנו", והדגיש כי העובדים מאמינים שהקמת הועד תביא להסדרת היחסים במפעל. הוא ציין כי העובדים מרגישים שייכים למפעל ולא רוצים שיסגר, אולם עומדים על זה שיקבלו מה שמגיע להם לפי חוק.
עובדות החקלאות:
, רכזת המשרד של מען בבאקה אל-ע'רביה, דיברה על המהפכה שנשים עוברות כשהן יוצאות לשוק העבודה בצורה מאורגנת, ואת ההשפעה שיש לכך על הסביבה. טיארה מתחה ביקורת נוקבת על הממשלה המסכלת בעקביות את הסיכוי של נשים ערביות למקום עבודה על ידי העדפת יבוא עובדים זולים ומוחלשים.
פועלת החקלאות סוריא אבו ואסל, שאינה מצליחה למצוא תעסוקה קבועה בענף, נעלבה מההאשמות שמטיחה הממשלה בנשים הערביות: "הם טוענים שאנחנו מפונקות. האמת היא שאנחנו רוצות להיות מפונקות, רוצות לעבוד ולרוויח מזיעת אפנו, ובכספנו לפנק את עצמנו. אך המדינה לא נותנת לנו להתפנק."
משרד מזרח ירושלים וטיפול בעובדים פלסטינים:
ארז וגנר, רכז מען בירושלים המזרחית, ציין את ההישג החשוב קליטתם הישירה של שמונה מעובדי החפירות לרשות העתיקות, אחרי שהועסקו במשך שנים ע"י חברת כוח האדם "בריק", ואמר: "דווקא העובדים הפלסטינים ממזרח ירושלים שחיים תחת הכיבוש הישראלי, הם אלה שהשיגו את התקדים של העסקה ישירה, ופתחו את הדרך לאלפי עובדי חברות כוח האדם בישראל".
עבד אלכרים שריף (אבו יאסין), אחד העובדים שנקלטו לאחרונה על ידי רשות העתיקות, דיבר לאט ובביטחון על "טעם הניצחון המתוק כל כך", על כך ש"אפשר לחייך כשיש לך את מען להשען עליו".
מוחמד פוקרא, ממובילי המאבק של 40 עובדי מחצבת סעלית במישור אדומים בגדה המערבית, סיפר על השביתה שנמשכה 3 חודשים קשים, ועל הקשר המיוחד שנרקם עם מען. המחצבה נמצאת כיום בהסדר נושים שהבטיח את זכויות העובדים לפיצויים, אך השאיר את רובם ללא עבודה. למרות שהעובדים איבדו את מקום עבודתם, אמר פוקרא, הם אינם מתחרטים על המאבק הנחוש שלם לשפר את תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, ובדרישתם ליחס של כבוד, אלא גאים בו.
כן דיבר פועל פלסטיני נוסף ממפעל ישראלי במישור אדומים, שחבר למען כדי לקדם זכויות עובדים באזור, וסיפר שמפעלים באזור מעסיקים 11 אלף עובדים פלסטינים, רובם ללא זכויות, ותוך הסתמכות על כך שהחוק המחייב באזור סי, שבשליטת המנהל האזרחי בגדה המערבית, הוא החוק הירדני.
בחירת מוסדות:
לקראת סיום האסיפה ניתנו דוחות נוספים על התקנון, ועדת הביקורת, והתקציב, נערכו הצבעות, שאשרו את הדו"חות.
לאחר מכן בחרה האסיפה את הועד המנהל של מען: מיכל שוורץ נבחרה ליו"ר הוועד המנהל של מען, שכולל את מוניר קעוואר, מונה אבו אסבע, מיקי הראל, ועידו מהל.
כמו כן נבחר וועד ארצי שממונה על הניהול השוטף של הפעולה האיגוד מקצועית. הוא כולל את רכזי הסניפים של מען, דני בן שמחון, ארז וגנר, וופא טיארה, חנאן זועבי, ניר נאדר, אסמא אגבריה זחאלקה, ואסף אדיב, ובנוסף להם שני ראשי וועדים: גסטון איצקוביץ (מכללת מוסררה) ועמית דרורי (ביה"ס לתאטרון חזותי).
